לעיתים יצא לי להיתקל בסיטואציה הלא נעימה הזאת במהלך ביקור בחנויות ובמשרדים. במיוחד בקיץ כאשר מזג האוויר חם. העובד, לדוגמה מוכר, מדיף ריח חזק מאוד ולא נעים של זיעה. ברוב המקרים מדובר בגברים, אך לעיתים גם נשים. הריח הלא נעים הזה עלול להיות כה חזק, עד שהוא מפריע לדבר עם האדם הזה, וזה הגיע למצבים בהם יצאתי מהחנות מבלי לרכוש דבר. תיקחו בחשבון שיכולת ההרחה שלי היא ממוצעת. הרי ישנם אנשים הרבה יותר רגישים לריחות. במקרה שלהם ריח לא נעים של זיעה עלול לגרום להקאות – תופעה שיצא לי לראות במו עיניי. אבל גם אם הלקוח לא יעזוב – הריח הלא נעים עדיין ישפיע עליו ולא לטובה, דבר שמקטין את הסיכויים של אותו המוכר לסגור עסקה בהצלחה.

אז מה לעשות? לא להזיע בכלל וגם לאסור זאת לעובדים? זה יכול היה להיות פתרון טוב אם זה לא היה מזיק לבריאות: הפרשת הזיעה היא שיטה לוויסות חום הגוף ולהפרשת הפסולת המטבולית של הגוף.

בשלב ראשון ובכמויות לא גדולות הזיעה נטולת ריח כמעט לחלוטין. הריח נוצר כתוצאה מפעילות פירוק הזיעה ע"י מיקרואורגניזמים אשר נמצאים בכל עת על פני הגוף שלנו. על עובדה זו מתבססת פעולתם של הדאודורנטים, שלא רק מעניקים ריח נעים אלא גם מחסלים באופן חלקי את המיקרואורגניזמים. התוספת – אנטיפרספירנט – חומר שמקטין את הפרשת הזיעה. לכן, בעונות השנה החמות מי שלא רוצה שלקוחותיו יירתעו מריח הזיעה - רצוי שישתמש בדאודורנט אנטיפרספירנט.

פעם אחת נתקלתי בחברה אחת במדיניות שלפיה העובדים קיבלו באופן שוטף אחת לשבוע בקבוקון קטן (בגודל המתאים לכיס) עם דאודורנט ספריי מסוג זה – לשימוש קבוע. מלבד אנשי המכירות המדיניות הזאת נגעה לסבלים – בשל היותם אנשים שמזיעים הרבה בגלל עבודה פיזית קשה. לא נתקלתי בדבר כזה יותר. בדרך כלל להיפך – מנהל משמרת במקדולנד'ס או סוכן מכירות של קוקה-קולה מדיפים ריח שעלול להרוס את כל הרצון להתקרב לתוצרת שלהם.

כבר דיברתי בעבר על התועלת של ניחוחות נעימים מיוחדים ככלי למשיכת לקוחות ולשיפור מכירות. אבל אולי כדאי בתור התחלה להתפטר מהריחות הלא נעימים? במיוחד בקרב אנשים שעובדים מול לקוחות. הרי לריחות יש לעיתים קרובות השפעה חזקה יותר מזו של מילים ושל תמונות.